מכס ובלו

מיסי הייבוא בישראל הם מיסים עקיפים והם כוללים את המיסים כגון: מכס, מס קנייה, מס ערך מוסף (מע"מ) ומיסים נוספים המוטלים על פי החוק במדינת ישראל על ייבוא של טובין. חישוב המס על ייבוא כזה אינו מתבצע על פי שומה כי אם על פי דרישה או חיוב בפועל. על כן, מיסי הייבוא נחשבים למיסים עקיפים.

מס הקנייה, שגם הוא מס עקיף, הוא מס על צריכה שמושת על קבוצות של מוצרים, בהתאם למדינייות המוניטרית של הממשלה, והוא מחושב בתור אחוז מסוים ממחירו הסיטונאי של המוצרים. ראשיתם של מיסי הקניה בישראל בשנת 1952, כאשר החוק שונה כך שיסמיך את שר האוצר להטיל מס כראות עיניו על מוצרים מסוימים. מיסי הקניה נגבים עבור מוצרים כגון: כלי רכב, מכשירים סלולריים ומכשירי אלקטרוניקה. עבור מוצרי צריכה בסיסיים לא נגבה מס קנייה.

הברחת טובין מעין אלו לארץ מהווה עבירת מכס או בלו. גם הגשת רשומון כוזב כדי להתחמק ממס קנייה, על ידי דיווח על מחירי יבוא או ייצוא לא נכונים, מהווה עבירה כזו. אדם החוזר לארץ לאחר שהיה בחו"ל ונמנע מלדווח לרשויות המס על סכום כסף או מוצרי צריכה החייבים בדיווח, עלול להיקנס בסכום גבוה וכמו כן עשוי להיפתח כנגדו תיק פלילי.

הוועדה להטלת עיצום כספי

הגוף שדן בהעלמות או דיווח כוזב של כספים או טובין שנכנסים או יוצאים לישראל או ממנה נקרא "הוועדה להטלת עיצום כספי". ועדה זו מורכבת משלושה חברים ומתכנסת בתוך כמה ימים ממועד ביצוע העבירה לטובת עריכת שימוע למבצע העבירה וכדי להחליט על שיעור העיצום שיוטל על העבריין. הוועדה מטפלת גם במקרים של הגשת רשומונים כוזבים, הברחה של טובין, התחמקות ממס קנייה ועוד.

אם בכוונתכם לעסוק בייבוא מוצרים לישראל, חשוב מאוד להכיר היטב את חוקי המכס המקומיים ולא לסמוך על היצואן שיבדוק זאת עבורכם. בדיוק כפי שאינכם בקיאים בחוקי המכס במדינות אחרות, כך גם היצואן אינו בקיא בחוק הישראלי.

גילוי מרצון

במטרה לעודד עסקים או יחידים שביצעו עבירות מס לתקן את הדיווחים שלהם ולהצהיר על נתוני אמת, מתחייבת רשות המיסים, במהלך משותף עם פרקליטות המדינה, שלא לפתוח בהליך פלילי כלפי החייבים שיבצעו גילוי מרצון.

אדם המעוניין להצהיר על טובין או תשלומים שלא דיווח עליהם במועד או כלל, יכול לעשות זאת במסגרת הליך שנקרא גילוי מרצון, ובלבד שהדבר נעשה בתום לב. כאשר מתחיל הליך גילוי מרצון, לא תיערך בדיקה או חקירה של רשויות המס.

אולם, הרשויות עשויות שלא לאשר הליך גילוי מרצון באם קיים מידע אחר לגבי הבקשה ונתונים שעשויים להוכיח כי הדברים נעשו שלא בתום לב, לרבות הליכים עקיפים, אפילו ביחס לבן או בת הזוג של מגיש הבקשה וחברות או עסקים שנמצאים בחזקתם. במקרים חריגים, בהם מתקיימות סיבות יוצאות דופן (למשל מחלה או אשפוז ממושך), עשויה רשות המיסים לאשר בקשה לגילוי מרצון מפאת התחשבות במצבו של המבקש.

בקשה לגילוי מרצון מוגשת לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המיסים. הוא, ורק הוא, יכול לאשר או לדחות בקשה לגילוי מרצון. במקה בו הוגשה בקשה לגורם אחר ברשות המיסים, היא תועבר לגורם המוסמך. כמובן שהגילוי כולו חייב להיות כן ולכלול את כל המידע המבוקש.

מה עושים במידה ונקראתם לחקירה בדבר עבירת מכס ובלו?

במקרה של זימון לחקירה בדבר עבירות מס, לרבות עבירות מכס ובלו, יש לפנות מידית לעורך דין פלילי המתמחה בתחום הכלכלי, ובפרט בעבירות מכס ובלו, על מנת לגבש גרסה אחידה וסדורה לקראת החקירה ולקבל ייעוץ וסיוע משפטי שיוכל לסייע לכם לעבור את ההליך כולו בנזקי מזערי, וכמו כן לעמוד על הזכויות המגיעות לכם כחוק. עורך דין מומחה בעבירות מס יודע להעניק את המענה הראוי כבר משלב החקירה הראשונית ולאורך כל ההליך הפלילי, תוך שמירה על החיסיון והדיסקרטיות המתבקשים, עד להצלחה בבית המשפט.