מינהל מקרקעי ישראל
רשות מקרקעי ישראל
עד לסוף חודש פברואר 2013 נוהלו כל קרקעות המדינה בידי גוף הנקרא "מינהל מקרקעי ישראל". המינהל היה יחידת סמך ממשלתית שהיתה מסונפת תחילה למשרד הבינוי והשיכון ועם הקמת משרד התשתיות הלאומיות, בשנת 1996, עברה הסמכות על המינהל לידיו. בשנת 2003 עבר שוב המינהל לפעול תחת משרד המסחר והתעשיה.
תפקידי המינהל היו לנהל את הקרקעות אשר היו מוחזקות בידי שלושה גופים עיקריים: מדינת ישראל, הקרן הקיימת לישראל ורשות הפיתוח, כל זאת במסגרת חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך 1960 שהסדיר את פעילות המינהל.
בשנת 2009 אישרה הכנסת את תיקון מספר 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל שלמעשה הורה על הקמת רשות מקרקעי ישראל במטרה עיקרית להעביר את הבעלות על קרקעות עירוניות שייעודן מגורים ותעסוקה לידי החוכרים המחזיקים בהן.
רשות מקרקעי ישראל החלה לפעול ב-1 במרץ 2013, עם כניסת הרפורמה לתוקף, במסגרת חוק רשות מקרקעי ישראל שנחקק על מנת להסדיר את פעילותה.
עיקר השינוי בין פעולות המינהל לבין פעולות הרשות בא לידי ביטוי בשני אספקטים:
- שינוי מבני פנימי, לרבות הסכם תעסוקה חדש שנחתם עם עובדי הרשות.
- צמצום עומס העבודה הנדרש במסגרת טיפול בחוכרי קרקעות, וזאת על ידי רישומם כבעלים על הקרקע. הרישום כבעלים נעשה אך ורק בנכסים המיועדים למגורים ולתעסוקה בקרקעות עירוניות.
לרשות מספר מטרות מרכזיות:
- ניהול המקרקעין שבבעלות מדינת ישראל כמשאב לפיתוחה של המדינה ולטובת הציבור. בין היתר עליה לדאוג לעתודות קרקע מספיקות לצרכי הפיתוח העתידי של המדינה ולאזן בין צרכי הפיתוח לצרכי השימור על ידי שיווק מדוד של הקרקעות. כמו כן על הרשות למנוע העברת קרקעות לידי גורמים אשר ביכולתם לפגוע באיזון זה.
- מניעת ריכוזיות בשוק המקרקעין וקידום התחרות בו.
- שמירת זכויות בעלי הקרקע, תכנון ופיתוח ישובים בראייה לעתיד, מניעת פגיעה במשאבי טבע ועידוד פיתוח מיזמים מבוססים משאבי טבע.
תפקידי הרשות:
- הקצאת קרקעות למגורים, לרבות דיור בר השגה ודיור ציבורי, תעשייה, תעסוקה, ושטחים המוקצים לטובת הציבור, כל זאת בהיקף הנדרש על פי צרכי המשק, ובמקומות הנדרשים לכך לטובת החברה והסביבה, בהתאם לתכניות ארציות הצופות פני עתיד.
- מתן שירות לבעלי הזכויות במקרקעין לטובת ניהול או מימוש זכויותיהם, רישום הבעלות בנכסים עירוניים מהוונים לחוכריהם, רישום הזכויות בפנקסי המקרקעין.
- רכישת והפקעת קרקעות על פי מדיניות הממשלה ולפי כל דין, לכל מטרה אשר תוגדר, לרבות מטרות סביבתיות.
- פרסום מידע לבעלי עניין בנוגע למקרקעי ישראל, ובכלל זה פרטים בדבר הסכמים לגבי מקרקעין הנמצא תחת ניהולה של הרשות, וכמו כן נתונים בדבר זמינות קרקעות, אם לתכנון, אם לפיתוח ואם לשמירה על שטחים פתוחים.
מבנה הרשות:
רשות מקרקעי ישראל פועלת בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל, שהיא הגוף העומד בראש הרשות. ראש המועצה הוא שר האוצר וחבריה הם מנכ"לים של משרדי ממשלה ונציגי הקרן הקיימת לישראל.
מנהל הרשות, העומד בראשה, ממונה על ידי ראש הממשלה ושרי הממשלה וכפוף לשר האוצר. תקופת הכהונה היא בת חמש שנים וכל עובדי הרשות נחשבים כעובדי מדינה. החל מחודש יולי 2016 בראש רשות מקרקעי ישראל עומד מר עדיאל שמרון.
רשות מקרקעי ישראל מורכבת ממטה ושלוש חטיבות:
חטיבה עסקית – מטפלת בשיווק הקרקעות ובביצוע עסקאות מקרקעין. תפקידה הוא לייצר פתרונות קרקע, החל משלב הייזום, עבור בתכנון ופיתוח וכלה בשיווק לצרכן, על פי צרכי המשק כיום ובראייה לעתיד, בהתאם למדיניות הממשלה ועבור כל שימושי הקרקע הקיימים: חלקאות, מסחר, תיירות, תעשייה ומגורים. החטיבה פועלת ממטה ומשישה מרחבי משנה עסקיים: תל אביב, מרכז, חיפה, צפון, ירושלים, דרום.
חטיבת שירות – מעניקה שירותים למי שהתקשרו בחוזים שעדיין תקפים מול מינהל מקרקעי ישראל. השירות ניתן לציבור החוכרים וחלק מהשירותים הועברו לידי סוכני שירות חיצוניים בכל רחבי הארץ. אחת ממטרות החטיבה העיקריות היא צמצום ככל הניתן של פעילות הרשות מול האזרחים, על ידי הענקת בעלות מלאה לחוכרים קרקעות עירוניות מהוונות. חטיבת השירות פועלת ממטה ולו חמישה מרחבי שירות משניים: ירושלים, חיפה, צפון, מרכז, דרום.
חטיבת השמירה על הקרקע – עוסקת בפיקוח, שמירה על קרקעות המדינה ואכיפת זכויות המדינה במקרקעין. בין תפקידי החטיבה: איתור שימושים חורגים בקרקעות אשר בניהולה, שמירה על קרקעות המדינה מפני הסגת גבול, פלישות בלתי רצויות והפרת חוזים. לחטיבת השמירה על הקרקע מטה וארבעה מרחבי שמירה: צפון, מרכז, דרום, ירושלים.
תרשים המבנה הארגוני של רשות מקרקעי ישראל:
- חטיבה עסקית אשר מטפלת בשיווק ובביצוע עסקאות במקרקעין.
- חטיבת שירות אשר מעניקה שירותים למי שהתקשרו בחוזים שעדיין תקפים עם מנהל מקרקעי ישראל.
- חטיבת השמירה על הקרקע אשר עוסקת בפיקוח, בשמירה על קרקעות המדינה ובאכיפת זכויות המדינה במקרקעין.