מה קורה כאשר בעל העסק הנדרש להגיש דוח תקופתי ואין לו את הכסף לשלם.
מדובר בעבירה נפוצה בקרב בעלי עסקים הנמצאים במצוקה כלכלית אשר אינם מסוגלים לגייס את הכסף לצורך תשלום הדוח התקופתי ובוחרים לא להגישו.
החוק רואה את העוסק מגיש הדוח, כנאמן אשר חובתו להעביר את הכספים שגבה, שכן מדובר בכספים השייכים למדינה. ככול שהעוסק עושה שימוש בכספים למטרותיו ואינו מעבירם במועד הדוח התקופתי, עובר הוא עבירה פלילית, כך שאי הגשת הדוח מהווה עבירה חמורה שעונשה הוא שנת מאסר.
בית המשפט קבע מספר הלכות (רע"פ 1875/98 אורן בנגב מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל), הנוגעות לסעיף 117(א)4- לא עשה את המוטל עליו לעניין רישומו; ולסעיף 117(א)6 – לא הגיש במועד דו"ח שיש להגישו לפי חוק זה או תקנות לפיו, לרבות דו"ח שהוא חייב להגישו על-פי דרישת המנהל;
- הלכה ראשונה: עבירות לפי ס' 117(א)4 ו-117(א)6 לחוק מס ערך מוסף הן עבירות של מחשבה פלילית ולא אחריות קפידה- עיון בסעיפי החוק מלמד כי הוא כולל בחובו יסוד עובדתי בלבד. יחד עם זאת, ההנחה הינה כי בכל עבירה נדרשת מחשבה פלילית לכן המסקנה המתבקשת הינה כי עבירות אלה דורשות מחשבה פלילית – כלומר מודעות לטיב המעשה – ואין לראותן כעבירות של אחריות קפידה.
- הלכה שנייה: העונש בצדן של העבירות על סעיפים לעייל, שנת מאסר – אינו קל כלל ועיקר, ויש בו כדי להשליך על אפיונן כעבירות של מחשבה פלילית, כלומר עצם הטלת עונש של שנת מאסר מלמדת על החומרה על פיה החוק רואה את העבירה, שכן מי שעובר עבירה זו סביר שעבר אותה במודע, וככול שהיה מודע למעשיו הייתה בו מחשבה פלילית.
- הלכה שלישית: "חובת הרישום וחובת הדיווח מוטלות לא רק על החברה, אלא גם על המנהל. דבר זה נובע מהוראת סעיף 143 לחוק, הקובעת, בין השאר, כי הוראת סעיף 117 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תחול גם לעניין מס ערך מוסף": גם המנהל וכן נושא משרה, חייב לעשות אותם מעשים ודברים שעשייתם מוטלת על החברה, וביניהם חובת הרישום וחובת הדיווח, שעשייתן נדרשת בשביל שומת החברה ותשלום המס על-ידיה.
- הלכה רביעית: העבירות על סעיפים לעייל באות להגן על רכוש הציבור, ויש בהן אופי שלילי של עיכוב שלא כדין של כספי ציבור. עבירות אלה אינן באות לקבוע רמת זהירות גבוהה כאופייני לעבירות אחריות קפידה. עבירות אלה נועדו למנוע פגיעה בקופה הציבורית. אי-הגשת דוחות במועד משמעותה שימוש פרטי בכספי הציבור. אי-רישום במועד משמעותו אי-תשלום מס וכן ניכוי שלא כדין של מס תשומות על חשבוןהציבור. אי-דיווח במועד ואי-רישום במועד הם גם אמצעים להשתמטות ממס. לאור כל זאת בולט האופי השלילי שבהתנהגות שמהווה את העבירות.
לסיכום עוסק הנמצא במצוקה כלכלית, אל לו לבחור בדרך של השתמטות מדיווח ואי תשלום המס בגינו. בחירה בדרך זו מסכנת אותו ועלולה להביא להרס העסק ואף פגיעה קשה בתא המשפחתי ככול שבית המשפט ימצא לשלחו למאסר. הצעתנו היא כי העוסק יתכנן מעשיו תוך שהוא צופה פני עתיד קודם לכניסתו למצוקה כלכלית, וככול שקיים חשש לאמור לעייל עליו להכין לעצמו פתרון מבעוד מועד, למשל, באפשרותו להפקיד בנפרד את הסכומים הצפויים לאורך התקופה לחשבון נפרד ולשלמו במועד, מבלי להתפתות להשתמש בכסף למטרות אחרות ולהפנים כי מדובר בכסף שלא שייך לו וכי עלי להעביר את הכסף לבעליו במועד הדיווח.