מהי הלבנת הון
הלבנת הון היא פעולה המכשירה רכוש שמקורו בפעילות עבריינית כגון סחיטה, סחר בסמים, ניהול הימורים בלתי חוקיים, שוחד, גניבה, סחר בלתי חוקי בנשק ובבני אדם. ראה תפ"ח 1049/07 מדינת ישראל נ' אסי בן פליקס אבוטבול ע"מ 539 לפס"ד: "מסקירת הפעילות בחשבונות השונים מלמדת, כי הצהרת של בעלי החשבונות, כי הם הנהנים היחידים מהחשבון, היא הצהרה כוזבת, כלפי התאגיד הבנקאי, שעל בסיסה הניח כי הפעילות משוייכת לבעל החשבון. על-סמך הנחה זו ניהל התאגיד הבנקאי את רישומיו ודיווחיו לרשות, כמתחייב מצו איסור הלבנת הון.
משהוברר כי המדובר בהצהרה שאינה משקפת את הנעשה בחשבונות בפועל, מתקיים היסוד הפיזי של העבירה – הן אצל בעלי החשבונות, נותני ההצהרה, והן אצל מבצעי הפעולות הבנקאיות בחשבון בחסות בעליהם".
הגופים העבריינים המעוניינים להסוות את מקורו הבלתי חוקי של הרכוש יפעילו בדרך כלל תהליך תלת שלבי כדלקמן:
- כסף שמקורו בעולם הפשע כאמור מושקע במערכת פיננסית.
- המערכת הפיננסית משתמשת בכסף לצורך מימון והשקעה בפרויקטים ורכוש חוקי ובכך מיטשטש מקור הכסף.
- העבריין מושך את הכסף המולבן מהמערכת הפיננסית לשימושו הפרטי תוך שהוא מציג את מקורו החוקי והלגיטימי של הכסף.
קרן המטבע הבינלאומית העריכה ב2012 את היקף ההון המופק מפשיעה כ3-5 % מהתוצר הכלל עולמי, ההערכה היא שרק בישראל מדובר בכ 20 עד 50 מיליארד ₪ לשנה.
למעשה מדובר בנזק עצום מכמה בחינות. התחום הכלכלי ניפגע כי מדובר בכלכלה שחורה שהפסד המדינה בגינה יכול להגיע לכ-15 מיליארד ₪ לשנה, בנוסף מתקיים חוסר שליטה בזרימת הכסף, כלומר סיכון רב לסקטור הפיננסי ולסחר החופשי. בנוסף קיים חשש שהכסף יממן מטרות לא רצויות ועלול לפגוע ביציבות המדינה והמשטר, כגון הקצעת משאבים בלתי יעילה, פעולות בעלות סיכון בטחוני, מימון פעולות טרור.
בעולם קיימת הסכמה כי קיים מכנה משותף בכל הנוגע להלבנת הון ולמימון טרור. אמנם ההון הזורם למימון פעולות טרור הוא לגיטימי ויתכן כי מקורו אינו בפשיעה אך מקובל לחשוב ששיטות העברת הכספים דומות מאד ולכן המשאבים והמערכות שהוקמו להתמודדות בבעיה משמשות לאותן מטרות קרי מאבק בינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור.
כדי להילחם בתופעה התאגדו 131 מדינות לצורך שיתוף פעולה בהעברת מידע ומאבק משותף. בשנת 1989 מדינות הG7 הקימו את ארגון FATF . ההמלצות לפעולות מינימאליות בכדי להתקבל לארגון הן להכריז כי כל הפעולות הקשורות בהלבנת הון הן עבירה פלילית תוטל חובה אקטיבית על מוסדות פיננסיים לזהות את כל לקוחותיהם וכן לזהות את מקור הכסף, לעקוב ולדווח על פעילות חריגה וחשודה לפי נוהל דיווח סטנדרטי.
ראה את דירי כבוד השופט חשין, בע"א 9796/03 חביב שם טוב נ' מדינת ישראל " בחינת הדברים מקרוב תלמדנו, כי קשיים רבים ניצבים לפני הרשויות עד שעולה בידיהן לקשור בין כספים גדולים הנעים ממקום למקום לבין מקורם של הכספים – לעניינו: היותם כספים אסורים – ונמצא כי דרך יעילה לצאת מן המבוך תהיה בהטלת חובת דיווח גורפת וטוטלית,"
לאחר 11 בספטמבר הוחלט להרחיב את ההמלצות גם לתחום מימון טרור.
בארץ נחקק חוק לאיסור הלבנת הון בשנת 2000 המתמקד:
- במניעה ע"י חובת דיווח לרגולטורים המוטלת על גופים פיננסיים: בנק ישראל רגולטור אשר אליו ידווחו גופים כגון בנקים, חב' כרטיסי אשראי, וחב' לנאמנות. משרד האוצר ישמש כרגולטור אשר אליו ידווחו מבטחים, קופות גמל ושרותח מטבע. רשות לניירות ערך רגולטור לגבי חברי בורסה ומנהלי תיקים ומשרד התקשורת לגבי בנק הדואר. כמו כן תחול חובת דיווח של הנכנסים והיוצאים מהמדינה על כספים מעל 100,000 ₪ (למעבר במחסום ארז 12,000 ₪). ראה תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 36/14, מתאריך07.14 – אדם שהכניס כ38,000 דולר למדינה כשחזר מטורקיה דרך נת"בג ולא דווח, ניקנס בסכום של 3000 שח למרות שהוועדה קיבלה ואישרה את מקור הכסף.
- ענישה חמורה (7 עד 10 שנים) כסנקציה שתביא לחוסר כדאיות לעבריין. מדובר בפעולות אסורות כגון עשיית פעולה ברכוש אסור או מסירת מידע כוזב ודיווח לא נכון בניגוד לפסיקה.
- החוק מאפשר חילוט הרכוש שהופק תוך כדי עשיית העבירה ו/או קשור בקשר כל שהוא לעבירה. כגון שהוא תמורה עבור ביצוע העבירה. אין מדובר בתחליף לעונש שכן מקובל לחשוב שהרכוש שייך למדינה והוא מוחזר לה. ראה: בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' יוסף סיטבון– " חילוט אינו עונש על אף שהוא אמצעי בעל היבטים עונשיים"
- שיתוף פעולה בינלאומי עם מדינות חברות בארגון, במטרה לקבל ולהעביר מידע בעניין פעולות ומעשים החשודים כהלבנת הון או מימון פעולות טרור.
בשנת 2005 חוקק חוק איסור מימון טרור במטרה לפגוע במקורות מימון הטרור, להכריז על כל ארגון טרור בינלאומי גם אם אינו פועל נגד ישראל. בין היתר הוחלט כי אפילו מסחר עם גורמים איראנים יחשב כמסיע במישרין או בעקיפין לפרויקט הגרעין של אירן ומשכך הינו אסור.
בנוסף הוחלט כי פעולות כמו עשיית פעולה ברכוש למטרת מימון מעשה טרור, תגמול בעד מעשה טרור, אי דיווח לרשויות מידע הקשור בטרור ועוד, הם עבירות פליליות אשר יוטלו בגינם עונשים המפורטים בחוק.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה בשנת 2002 מרכזת תחתיה מחלקות לאיסוף ובקרת מידע, מחקר והערכה, פיתוח מודלים, טכנולוגית תקשורת ומאגר מידע הנחוץ לאיתור פעולות כאמור ומניעתן. המידע וניתוחו מועבר בין המדינות במסמכים הנקראים "כתבות" הכוללים מידע מפורט הנחוץ להתמודדות עם בעיות בכל העולם.
בשנת 2012 התקבלו החלטות להעמקת המאבק בהון השחור ע"י אסדרה עמוקה יותר של חובת הזיהוי והדיווח של גופים נוספים, תאגידים ישראלים ובינלאומיים, כך לדוגמה הוטלו עיצומים על בנק טפחות, בנק איגוד, חב' ביטוח, יהלומנים ונותני שרותי מטבע ועוד רבים בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים.
מגמות בהן יושקע מאמץ יתר מצד הרשות :
- הימורים באינטרנט- עבירות פליליות בתחום ההימורים הבלתי חוקיים מהוות נפח גדול מאד אשר המידע עליהן מועבר למשטרת ישראל לצורך המשך טיפול.
- זכיות בכרטסי זכייה- גורמים עבריינים רוכשים כרטיסי זכייה מידי הזוכים המקוריים במטרה להציג את הזכייה כמקור הכסף.
- ניתוח מאגר המידע במטרה לאתר נתיבי העברות כספים במטרה להלבינם.
- איתור עמותות למטרות חברה וצדקה החשודות כדרך להסוואת נתיב הברחות כספים.
- איתור הלבנת כספים המבוצעת באמצעות סחר ביהלומים ואבנים יקרות.
- מלחמה בשחיתות ובתשלומי שוחד לאנשי ציבור בינלאומיים.
- מעקב אחר רכישת מוצרים באינטרנט בפלטפורמות סחר המשמשות גם להעברת כספים במזומן.