במסגרת המאבק הגלובלי בהלבנת הון ובמימון טרור התקבלו הסכמות בינלאומיות להקמת מערכות להעברת מידע ולשיתוף פעולה בינלאומי (FATF ) אשר מטרתו, מניעת הון ונכסים לא מוצהרים והעברתם בין מדינות לצורך העלמה והשמטת המס בגינו.
עם התפתחות מערכות ונוהלי עבודה אלה, מצטבר מידע רב על חשבונות זרים ונכסים ברחבי העולם של ישראלים שלא דווחו במסגרת הדוחות השנתיים. המדע מגיע דרך קשרים ונוהלי עבודה שכוננו בין המדינות וכן מדיווח גופים החייבים כל פי חוק לזהות ולדווח לרשויות בארץ תנועות חשודות בהתאם לחוק הלבנת הון.
ככול שהזמן עובר כך גדל הסיכוי לפתיחת חקירה כנגד ישראלים אשר מצטבר כנגדם מידע מפליל. במקרים אלה עלולים בעלי הנכסים שלא הצהירו, להסתכן בחקירות קשות, קנסות מנהליים ופליליים, מאסר בפועל וחילוט הרכוש.
בשנים האחרונות הצטרפה רשות המיסים למגמה בינלאומית במטרה לאפשר לנישומים שלא הצהירו על נכסיהם כראוי, לתקן ולדווח מרצון, לשלם את המס הנדרש לרבות הצמדות וקנסות אזרחיים. בתמורה מתחייבת רשות המיסים לא לנקוט באמצעים פליליים כנגד מעלימי המס.
גילוי מרצון
נוהל גילוי מרצון נועד כאמור לאפשר מעלימי המס להגיש דוחות ומידע בלא שינקטו כנגדם הלכים פליליים. כאמור האריכה רשות המיסים את המועד לסיום המבצע והוא פתוח עד ליום 31 לדצמבר 2016.
לנוהל גילוי מרצון מספר מסלולים:
- בקשה לגילוי מרצון במסלול האנונימי המאפשרת הגשת דוח ללא חשיפת זהותם של המבקשים, קבלת שומה ותשלומה. המבקש יכול להחליט אם להשלים את הליך הגילוי מרצון לאחר שלמד את גובה התשלום שעליו לשלם.
- בקשה לגילוי מרצון במסלול המקוצר תוגש כאשר היקף הרכוש אינו עולה על 2 מליון ₪ וההכנסה החייבת ממנו אינה עולה על חצי מליון ₪. במידה והבקשה לא תעמוד בכללים הנחוצים , תועבר למסלול הרגיל בלא שיינקט כנגד המבקש כל הליך פלילי, כמו כן חשוב לדעת כי לא ניתן להגיש בקשה אנונימית במסלול המקוצר.
- בקשה לגילוי מרצון בהליך הרגיל.
קריטריונים לקבלת בקשה לגילוי מרצון
- המבקש יפנה באופן יזום ויגלה את מלוא היקף העבירות מצורה כנה ומלאה, פניה שתעשה בעקבות חקירה מוקדמת של רשויות וגופים ממשלתיים תידחה.
- לא קיים כל מידע בנוגע לגילוי מרצון בידי רשות שלטונית אחרת.
- טרם החלה חקירה ובדיקה רשמית של הרשות בתיקים הקשורים בקשר כל שהוא לגילוי מרצון.
- לא פורסם מידע בעניין הקשור בגילוי מרצון באמצעי התקשורת. מידע כזה אם פורסם נחשב כאילו נמצא בידי הרשות.
- המידע אינו מהווה חלק מכתב תובענה פלילית או אזרחית בארץ או בעולם.
- הבקשה תוגש פעם אחת בחייו של הנישום למעט נסיבות מיוחדות כמו מחלה קשה או גיל מתקדם.
אילו עבירות ניתן להגיש במסגרת הליך גילוי מרצון
מדובר בהכנסות מפעילות חוקית בלבד, כלומר פעילות של גורמי פשיעה המנויה בחוק הלבנת כספים ומוגדרת כעבירה פלילית, אינה חוסה תחת הליך גילוי מרצון.
הליך גילוי מרצון יהיה תקף לגבי פעולות כגון העלמת הכנסות ונכסים, התחמקות ממס עסקים, ניהול ספרים כוזבים, כך שלא תינתן הגנה על עבירות טכניות כגון אי הגשת דוחות.
הסיכונים הקיימים למגיש בקשה לגילוי מרצון
כאמור הגלובליזציה תרמה תרומה גדולה לזמינות מידע בין מדינות ובפרט מידע הנוגע למאבק בהון שחור והלבנת כספים. משכך חייבים ונישומים העוברים עבירות מס, מסתכנים עד כדי תקופות מאסר ארוכות שלא לדבר על קנסות כבדים וחילוט רכוש שיינקט כנגדם.
הליך גילוי מרצון מהווה חלון הזדמנויות להכשרת ההון השחור הנמצא ברשותם של הנישומים במחיר זול מאד, תוך הינצלות והימנעות מהשלכות פליליות וכלכליות חמורות, יחד עם זאת קיימת סכנה גדולה גם למעוניין להגיש בקשה להליך גילוי מרצון.
מומלץ לא להסתכן ולא להגיש בקשה ללא עורך דין מומחה במיסוי, שכן הגשה באופן שגוי ומבלי להתייחס לגורמים חשובים בעלי השפעה על החלטת הרשות, עלולה לגרום למבקש נזק רב ובלתי הפיך.