אישור נוטריוני

כוחו של אישור נוטריוני

אישור נוטריוני מהווה ראיה מספקת לצורך הליך משפטי, מבלי צורך בראיות נוספות. אולם, יש להדגיש כי על האישור להיות מופקד בבית המשפט, והפקדתו בידי עורך דין או נוטריון לא תיחשב לצורך כך, בשונה לדוגמה מצוואה, אותה אפשר לערוך ולחתום בפני נוטריון והדבר נחשב כאילו נערכה בפני הרשות.

אישור נוטריוני לצורך שימוש במדינה זרה

לטובת שימוש באישור נוטריוני במדינה זרה, יש לאשרו באמצעות חותמת אפוסטיל. חותמת זו ניתנת רק על ידי עובדי בית המשפט שעברו הסמכה לכך מטעם משרד המשפטים. הם, והם בלבד, יכולים לאשר חתימת נוטריון לצורך שימוש במסמך במדינה זרה.

לצורך הנפקת אישור עם חותמת אפוסטיל, יש לפנות אל בית המשפט המחוזי הקרוב ביותר לכתובת הנוטריון החתום על המסמך, כפי שהיא רשומה בפנקס הנוטריונים.

בכל הנוגע לאישור מסמכים רשמיים של מדינת ישראל לשימוש במדינה זרה, הסמכות הבלעדית בעניין זה נתונה בידי משרד החוץ. פרטים בדבר אישור מעין זה ניתן למצוא באתר הרשמי של משרד החוץ – אימות מסמכים ציבוריים ישראלים

פעולות שבסמכותו של נוטריון לבצע במדינה זרה

תקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 מאפשרות לנוטריון לבצע פעולות במדינות מחוץ לישראל במידה ולפעולה יש זיקה למדינת ישראל. לדוגמה: פעולה של אזרח ישראלי בחו"ל או ייפוי כוח בעניין מקרקעין הנמצא בישראל.

מסמכים שנערכו מחוץ לישראל על ידי נוטריון ישראלי ייחשבו כמותרים לפעולה במדינה זרה, בכפוף למגבלות החוק באותה המדינה. עם זאת, יכולה כל רשות ציבורית במדינת ישראל לקבוע עבור עצמה באופן עצמאי את הדרך בה היא מבקשת להוכיח ולאמת מסמכים שנערכו מחוץ לישראל.

זאת ועוד – תוקף התצהיר המוגש תלוי בשאלת תוקף האזהרה הניתנת במדינה שאינה ישראל, בהתאם לחוק בכל מדינה.

לכן, עריכה וחתימה של מסמכים נוטריונים במדינה זרה תיעשה בכפוף לכללים הבאים:

  • הפעולה נחשבת חוקית מבחינת הדין המקומי – הן הדין הנוטריוני והן דיני המסמך.
  • האישור עצמו הוא תקין ובעל תוקף משפטי מבחינת דיני הנוטריונים בישראל.
  • המסמך חוקי ותקף במדינת ישראל מכל בחינה שהיא הרלוונטית לביצוע הפעולה.

אדם הנדרש להוכחה של מסמכים במדינה זרה יכול לעשות זאת בדרכים נוספות:

  • חתימה ואישור המסמך בפני נוטריון מקומי במדינה הספציפית, ואישור החתימה על ידי חותמת אפוסטיל או חותמת אחרת, בהתאם לנהוג באותה מדינה. יש לשים לב האם המדינה חתומה על אמנת האג.
  • חתימה על המסמך בפני הקונסוליה הישראלית המקומית, שהיא שוות ערך לחתימה בפני נוטריון.
  • בכל מקרה, אם המסמך מיועד להצגה בפני רשות ציבורית ישראלית, יש לוודא טרם החתימה כי הרשות הספציפית מכירה בנוסח ובאופן החתימה.